יומנו של נסיך

תעודת זהות:

תפקיד: נסיך (מלך לעתיד- יורש)

מעמד: אצולה

עיסוק: נסיך

מצב משפחתי: ילד

גיל: 9

21 בינואר, 1793

יומני היקר, היום אני ברגשות מעורבים, אני פשוט לא יודע מה לעשות. אבא נהרג היום, או יותר נכון הוצא להורג. זה היה כל כך משפיל ועצוב, כל העם ראה את זה! אני נמצא עכשיו בבית הכלא עם אמא שלי, אחותי מארי-תרז, ודודתי אליזבת'. לא הסבירו לי שום דבר רק גררו אותי לכאן. מארי אמרה שכשאני אגדל שאני אבין, זה כל כך מעצבן אותי כשהיא אומרת את זה. דבר נוסף שמאוד מתסכל אותי, כשביקשו מאמא לתת אותנו (האחים) אל השומרים היא סירבה בתוקף אך כאשר אחד מהם איים להרוג את אחותי הגדולה (מרי-תרז) היא פשוט נתנה אותי אל השומר! אבל אני מניח שהכל לטובה, כלומר אמא לא תעדיף את מארי על פניי, נכון?

שלך תמיד,

לואי שארל

27 במרץ, 1794

יומני היקר,אני נזכר שהיום הוא יום הולדתי. בגלל שאני נמצא בכלא עם אמי, אחותי ודודתי כנראה שלא אערוך מסיבה השנה. אבל אני נזכר בחוויה מיום הולדתי שעבר; ציפתה לי מסיבה גדולה. אמא תכננה לי אירוע עם הרבה חברים שלה ושל אבא. שמעתי שתהיה עוגה מצוינת, הרבה אנשים חשובים יהיו שם אז אמרו לי להתנהג יפה וללבוש את הבגדים החגיגיים שהתופרות הכינו לי במיוחד. הייתה אז בן אני בן 7, כל כך התרגשתי! מעניין אילו מתנות אני אקבל, חשבתי בעצב בעודי מתסכל החוצה מעבר לחלון הקטן שמפריד ביני לבין החופש. אתה יודע יומני, אני חושב שהמסיבה הזאת נערכה פחות לכבודי ויותר בשביל שאבא ואמא יציגו את הארמון ואת כל האוכל והפאר שהיה לנו. אמא תמיד הייתה מתגאה בבית שלנו, היא אמרה לי פעם: "לולו (זה שם החיבה שלי) בוא לחדר האוכל הבינוני", אז שאלתי אותה מדוע, היא ענתה לי "כי חדר האוכל הקטן מיועד רק לארוחות שכוללות עד 3 מנות. וחדר האוכל הגדול מיועד לנשפים ואירועים חשובים בלבד". המסיבה עצמה הייתה מהנה מאוד, אבל לא הכרתי שם אף אחד. אם רק היו לי חברים אמיתיים איתם יכולתי לבלות במסיבה, אולי אז הייתי נהנה יותר ממנה כמו שמלך אוסטריה או הדוכס נורמנדי נהנו. בכל מקרה, אני מתחיל לחשוב שהסוף שלנו קרב ואני חושש לגורלי וגורל אמי, זה כבר 3 שנים שאנו בכלא והתנאים לא קלים כלל. אכתוב בקרוב מאוד, כי הבדידות מעיקה עליי ואני חושש שאחותי מתחילה לאבד את עשתונותיה.

שלך תמיד,

לואי שארל