בתוך בועה

שם: ג'אן אנטואנט.
תפקיד: רוזן.
מעמד: אצולה.
מצב משפחתי: נשוי עם ילד אחד.
גיל: 27.
דעה פוליטית: שמרני ובעד ניצול המעמד השלישי.

01.07.1789

יומני היקר שלום,

היום בבוקר כשקמתי ממיטתי, הלכתי לביתו של ג'ורג', חברי, כמו שאני עושה בכל בוקר. דפקתי מספר פעמים על הדלת אך לשווא. לפתע ראיתי שהדלת לא נעולה אז פתחתי ונכנסתי פנימה. מצאתי את ג'ורג' בחדר המנוחה בביתו עם ערימת מכתבים ולחץ גדול. התיישבתי לידו בכיסא הסמוך לו ונאנחתי. שאלתי אותו למה הוא לחוץ כל כך וממי המכתבים. הוא ענה לי במהירות אך אט אט התחיל להירגע. הוא הסביר שבגלל העלאת המיסים של המלך הגדול

לואי ה- 16 מלפני יומיים, בני המעמד השלישי החלו למרוד. הוא שיתף אותי בחששותיו לפריצת מהפכה דומה לזו שפרצה בארצות הברית לפני שנים מספר. הוא אמר שהמכתבים הם מחברים אחרים ממעמד האצולה. הם כתבו במכתבים שהם חוששים לפרוץ מהפכה בצרפת ושצריך לעשות משהו בנידון. אני לא חושב שבאמת תהיה מהפכה, אין לבני המעמד השלישי סיבה לפרוץ במהפכה, אנו נותנים להם הכל והם צריכים רק להודות לנו. המדינה במצב כלכלי קשה ולכן הם לא צריכים להתלונן מהעלאת מיסים קטנה כל כמה זמן.

לאחר כחצי שעה, הלכתי לדרכי לחדר הישיבות הגדול של מעמד האצולה והכמורה. היו שם עוד כעשרים אנשים שדיברו במהירות וחשש גדול. ישר הבנתי במה מדובר וחשתי עצמי כמשיח שבא להרגיע אותם, אלא שבמקום זה, הם הלחיצו אותי וגרמו לי להאמין שבאמת מהפכה יכולה לקרות. למרות כל המאורות שקרו, חזרתי הביתה ופניתי למטבח. ראיתי שם את אשתי אוכלת ארוחת צהריים שהגיש לה המשרת פיליפ. סיפרתי לה על מה שעבר עליי במשך היום והיא הרגיעה אותי עם טענות נגד שחיזקו את דעותיי מתחילת היום: אפילו אם כמה בני מעמד שלישי מתלוננים מהעלאת המיסים, הם בטח בקרוב יבינו שאנחנו רק עוזרים להם והם יזחלו אלינו עם בקשות סליחה. החלטתי לנוח מנוחת צהריים, היום עומד להיות יום טוב, אני מקבל את המשכורת השבועית שלי על היותי רוזן. ואפילו הפעם אני מקבל קצת יותר כסף בזכות העלאת המיסים.

אחרי מנוחת הצהריים, קיבלתי את המשכורת ועיניי חשכו. קיבלתי פחות כסף מאי פעם, לפתע הבנתי, אולי מהפכה באמת תפרוץ? אם בני המעמד השלישי העזו לא לשלם את מיסיהם, אולי דעותיהם חזקות מתמיד. הייתי בלחץ גדול, חוץ מהחששות למהפכה, יש לי משכורת קטנה ולכן השבוע אצטרך לפטר 3 משטרים מתוך ה- 48 שיש לי. הייתי מאוד לא רגוע, עליתי למעלה להירגע וכעבור כמה שעות, נכנסתי למיטה ללא הצלחה להירדם. לכן קמתי לכתוב ביומן קצת בשביל להירגע, אני מקווה שמחר הכל יתקרר ולא יהיו כוונות לפתיחת מהפכה.

לילה טוב, ג'אן אנטואנט.